על אודות
מי אני
שלום,
אני דאית'י ואני עוסקת באורח חיים עם השפעה נמוכה וטביעת רגל נמוכה כבר למעלה מ-30 שנה, כולל דרך החיים הזו, גרה בבית אוקטגון שעוצב ונבנה בעצמי, גדל באופן אורגני, פרמקלצ'ר וגם הידרופוני לגדל את האוכל שלי בעצמי.
כמו רוב האוכלוסיה העולמית, מצאתי את עצמי בתקופת צעירותי המרובעת חיה כפי שכיניתי אותה אז, תמיד מצאתי אותה בצורה חשוכה וקצת לא תורמת למצב נפשי ממוקד שמח, הייתה לי זיקה בשוגג עם חשבתי על חיי אוקטגון לפני שנים רבות, כשביליתי כמה ימים בכיפה גיאודזית ומסביב, מנקודת מבט קונפורמיסטית, בית אוקטגון נתפס כשדה שמאלי
העבודה שלי
אף פעם לא הייתי אחד שפלרטט עם האידיאלים הכלליים של הקונפורמיסטי General Populous וההנחיות הארכאיות, אז בהתקף של, אני אפילו לא יכול לומר התלקחות אמנותית יותר תסכול מהחיים ומהחיים בצוואר בקבוק, תפסתי באר. השתמשתי בעט בירו וסרגל ישן וכמה גיליונות של נייר מדפסת מקומט ואני מוכנה לעצב או שמא עלי לומר קרן נעליים את הרעיונות שלי לצורה אנרגטית עתיקת יומין אזוטרית עתיקת יומין, אפילו כאשר התיישבתי בהתחלה והתחלתי לשכב כמה קווים ומחיצות.
הבנתי שלא ידעתי איך אפילו ירקת תסכול וסרגל עט ונייר ישן ישפיעו עלי כל כך עמוקות ומשנות חיים, בדיעבד לא הבנתי איך חיים במבנה דיור סוציאלי של שנות ה-60 המוקדמות. קופסת נעליים יכולה להשפיע כל כך על החיים שלי, הבריאות שלי, המצב הנפשי שלי ובסופו של דבר איכות החיים היומיומית שלי. עד כמה שזה נשמע לכם בחוץ, Octagon Living ממש נתן לי הזדמנות שנייה לחיות חיים שתורמים לאורח חיים בריא יותר.
החזון שלי
עד כמה שזה נראה מוזר, יש לי אפילו תחושת חופש בתוך הבית, כשסוף סוף עברתי לבית האוקטגון שלי הוא היה מרוהט בדל בהתחלה, אפילו כשישבתי על הרצפה באותו לילה כשהצבע עדיין רטוב למחצה על כוס התה שלי. , הרגשתי תחושה של רוגע, שלווה ושלווה ושלווה ואחדות עם הבניין, מעולם לא ידעתי שאני נושא כל כך הרבה עומס בכל כך הרבה מחלקות. באמת הרגשתי תחושה של איזושהי אופוריה כאילו הבנת הכל והכל הבין אותך, אני באמת מקווה שתהפוך את אחד מבתי האוקטגון שלי ואורח חיים מתומן לדרך החיים שלך, ותהפוך אותו לחלק מהעתיד של המשפחה שלך לדורות. לבוא ….